<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ד</h1>
<h2>דף נו.</h2>
על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודש' ותנאו בטל לגבי עונה כדין המתנה על מה שכתוב בתורה. ובדבר שבממון כגון שאר וכסות תנאו קיים פשוט בקדושין ובמציעא ובכמה דוכתי.
<h2>דף עב:</h2>
על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים אינה מקודשת. על מנת שאין עליה מומין ונמצאו עליה מומין אינה מקודשת. וכל המומין הפוסלים בכהנים פוסלין בנשים ומוסיפין עליהן בנשים, והמומים הפוסלי' בכהנים שהוסיפו עליהן בנשי' כתבתים במישרים בדיני כתובה חלק שמיני בענין המומין פשוט ובכתובות. וכתבו התוספות ואפילו קדשה סתם ונמצאו עליה מומין או נדרים אינה מקודשת אלא מספק. ועוד פשוט ובאלו נדרים אמרו שלא תאכל בשר שלא תשתה יין ועוד שלא תתקשט בבגדי צבעונים, אבל בשאר נדרים ואפילו אמר נדרים סת' ואמר אי אפשי באשה נדרנית כלל הוי מקודשת מאחר שאין דרך בני אדם להקפיד בכך פירוש כי אם נדרה בעודה תחתיו יכול להקפיד על כל נדרים אבל נדרה מעיקרא אין יכול להקפיד אלא על אלו וכיוצא בהן כשהתנה סתם על מנת שאין עליה נדרי', אבל אם פירש על מנת שאין עליה שום נדר ונמצא עליה נדר אפילו כל דהו אינה מקודשת וכן בירושלמי.
במומי' ונדרים קדשה על תנאי ולא נתקיים התנאי וכנסה סתם ואפי' בעל לאלתר לא אמרינן מאחר שבעל מיד כמאן דהתנה התנאי הראשון בבעילה דאמי, אלא צריכה גט דאמרינן אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובודאי לשם קדושין בעל פשוט וכן כתב רי"ף. ולית הלכתא כמאן דאמר והיא לא נתפשה וגומר ויש לך אחר' שאפילו לא נתפשה מותרת ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתפה ממאנת והולכת לה. ועוד מוכח ביבמות [ק"ז ע"א] דאין תנאי בנשואין דאם קדשה בלא תנאי ובעל על תנאי לא הוי תנאי וכן כתב הרמ"ה.
<h2>דף עג.</h2>
המקדש על תנאי ובטל התנאי אפילו כפל ואמר ואם לא יתקיים התנאי יהיה המעשה בטל אפילו הכי המעשה קיים אם בטל התנאי כדאיתא אמר אביי לא תימא טעמיה דרב כיון דכנסה אחוליה אחליה לתנאיה כמו שכתבתי לעיל אלמא אם ביטל התנאי בפירוש בטל. וכמו שיוכל לבטלו כך יוכל להוסיף או לגרוע כגון אם קדשה על תנאי אם באתי מכאן ועד שני' עשר חדש תהיי מקודשת מעכשיו ורצו להאריך הוא והאשה התנאי הרי היא מקודשת בקיום התנאי כך כתבו הגאונים וכן נר' סברת הרמב"ם.
<h2>דף עד:</h2>
ועוד פשוט ואם הלכה אצל חכם והתירה מקודשת וכתבו התוס' ודוקא קודם שנודעו הנדרי' לבעל אבל אחר ידיעת הבעל לא כי מיד שנודע לו הנדר רוצ' הוא שיתבטלו הקדושין. ועוד פשוט ובאשה חשובה דלא ניחא ליה למיתסר בקרובותיה אפילו התירה חכם אינה מקודשת וכתבו המפרשים דיש להחמיר ולהצריכה גט באשה חשובה וכן כתבו הגאונים שנסתפקו אי הלכה כרבה או כרבא. ועוד פשוט ואם הלכה אצל רופא ונתרפאת אינה מקודשת שנמאסת בעיניו כבר בעבור המום. וכן הדין באיש שהתנית היא שאין עליו מומין או נדרים זולתי כי באיש אם הלך אצל רופא ונתרפא מקודשת דאש' בכל דהו ניחא לה כל זה פשוט בכתובות.
וכתבו בירושלמי על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו וכולי שצריכה גט מספק דשמא תלך אצל חכם ויתיר נדריה וקדושין חלו עליה למפרע ונמצאו בניה באין לידי ממזרות הילכך לא תנשא בלא גט.
